גורם הסיכון העיקרי לדלקת מפרקים ניוונית של הברך הוא גיל מבוגר. יחד עם זאת, אנו נתקלים במקרי דלקת מפרקים ניוונית של הברך, גם בגילאים צעירים יחסית. עבור אנשים מסויימים, דלקת מפרקים מעין זאת, הינה תורשתית. אצל אחרים, די בפציעה או בזיהום ואפילו במשקל עודף, שיגרמו לכך.

להלן תשובות לשאלות שכיחות בנושא, סקירת הטיפולים השונים והדרכים להקל על הכאב:

מה זה אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis) של הברך?

מדובר במצב בו הסחוס בין המפרקים נשחק וניכרת ירידה ביכולתו לבלום זעזועים.
מצב זה גורם לעצמות המפרק להתחכך זו בזו והחיכוך גורם לכאב, נפיחות, נוקשות ותנועתיות מוגבלת של המפרק.

מי סובל מדלקת מפרקים ניוונית של הברך?

אמנם הדלקת יכולה להופיע גם בקרב צעירים, אך הסיכוי לפתח דלקת כזו עולה לאחר גיל 45.
ע"פ הקרן לדלקות מפרקים, יותר מ-27 מיליון איש בארה"ב סובלים מדלקת מפרקים, כאשר דלקת מפרקים ניוונית של הברך היא השכיחה ביותר ולנשים יש סיכוי רב יותר לפתח דלקת זאת מאשר לגברים.

מה גורם לדלקת מפרקים ניוונית של הברך?

הגישה הרווחת גורסת שהגורם העיקרי לדלקת מפרקים ניוונית של הברך, היא הגיל המבוגר.
יחד עם זאת, יתכנו מספר גורמי סיכון שעלולים לגרום לה להתפתח בגיל מוקדם יחסית: 

תורשה – מוטציות גנטיות, ועיוות בצורת העצמות המקיפות את מפרק הברך. המאפיינים התורשתיים גורמים לבנים להורים החולים במחלה ולאחים לסבול מתופעות דומות.

• גיל – היכולת של רקמת הסחוס לרפא את עצמה, הולכת ופוחתת עם עליית הגיל. מכיוון שתסמיני המחלה מתפתחים במשך שנים רבות עד להפיכתה למורגשת, רוב החולים הם בגיל המבוגר.

• משקל – המשקל מגביר את הלחץ על כל המפרקים ובמיוחד על מפרקי הברכיים. כל עליה במשקל של כחצי קילוגרם, מגדילה את עומס הנטל על הברכיים ביותר מקילוגרם וחצי. אצל אנשים בעלי גורמי סיכון נוספים, עליה במשקל מאיצה את הופעת התסמינים וירידה במשקל מקלה על התסמינים.

• מין – נשים מגיל 55 ומעלה, הן בסיכון גבוה יותר מגברים לפתח דלקת זאת.

• פציעות חוזרות ונשנות – פציעות אלה הן תוצאה של סוג העבודה – אצל אנשים בעלי עיסוקים מסויימים הכוללים פעילות המפעילה לחץ על המפרק: כריעה, התכופפות והרמת משא כבד ( מעל ל- 25 קילוגרם) עלולים להאיץ את התפתחותה של דלקת מפרקים ניוונית של הברך.

• ספורט מקצועי – בעיקר בתחומים הבאים: כדורגל, טניס וריצה למרחקים ארוכים עלול להוות גורם סיכון לדלקת מפרקים ניוונית של הברך, עקב פציעות חוזרות של מבני הברך השונים ולעתים עקב טיפול רדיקלי מדי בפציעות אילו. עם זאת, חשוב לציין, כי תרגול מתון וקבוע, עשוי לחזק את המפרקים ולהקטין את הסיכון לפתח את הדלקת. למעשה, שרירים חלשים סביב לברך, עשויים להגדיל את הסיכון לדלקת זאת.

• מחלות אחרות – הסובלים מדלקת שגרונית (Rheumatiod arthritis) – הסוג השני בשכיחותו של דלקת מפרקים הם בסיכון גבוה להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית של הברך. אנשים עם הפרעות מטאבוליות מסויימות, עודף ברזל או הורמון גדילה עודף, נמצאים אף הם בקבוצת סיכון לדלקת זאת.

מהם התסמינים המאפיינים דלקת מפרקים ניוונית של הברך?

• כאב, המחמיר בעת פעילות מאומצת והופך לנסבל בעת מנוחה.

• נפיחות

• תחושה של חום במפרק

• נוקשות במפרק, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות או לאחר ישיבה ממושכת.

• קול חריקה, הנשמע בעת תזוזה של הברך.

• ירידה במידת הניידות של הברך, הגורמת לקושי לקום מכיסאות ולשבת עליהם, להיכנס למכונית ולצאת ממנה, לעלות ולרדת במדרגות ואפילו ללכת.

כיצד מאובחנת דלקת מפרקים ניוונית של הברך?

האבחנה מתבצעת ע"י הרופא במסגרת בדיקה הכוללת: בדיקת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ותשומת לב לתסמיני הדלקת. יש לציין, מתי הכאב מחמיר ולחילופין הופך לנסבל ואפילו חולף, על מנת שהרופא יבחן אם מדובר בדלקת מפרקים ומאיזה סוג היא. כמו כן, רצוי לברר אם מישהו נוסף במשפחה סבל או סובל מדלקת כזאת.

הרופא יכול להפנות לבדיקות נוספות, כמו:

• צילומי רנטגן, שעשויים להעיד על נזק לעצם ולסחוס וכן על התפתחות דורבן.

• סריקת תהודה מגנטית – בדיקת MRI, המתבצעת כאשר צילומי הרנטגן אינם מציגים סיבה ברורה לכאב במפרק או כאשר צילומי הרנטגן מרמזים על סוגים אחרים של דלקות מפרקים.

• בדיקות דם – על מנת לשלול גורמים אחרים שיכולים לגרום לכאב כמו דלקת שגרונית או סוג אחר של דלקת הנגרמת בשל הפרעה במערכת החיסונית.

כיצד מטפלים בדלקת מפרקים ניוונית של הברך?

שני היעדים העיקריים, העומדים בבסיס הטיפול, בדלקת מפרקים ניוונית של הברך הם הקלה על הכאבים והחזרת הניידות.

תוכנית הטיפול, תכלול, בדרך כלל, את השילוב בין:

• ירידה במשקל: אפילו ירידה קלה במשקל, עשויה להקל עד מאוד על הכאבים בברך, הנובעים מהדלקת.

• תרגילים: חיזוק השרירים שסביב לברך, מייצבים את המפרק ובכך, מקלים על הכאב. בנוסף, תרגילי מתיחה השומרים על גמישותו וניידותו של המפרק.

משככי כאבים ותרופות אנטי-דלקתיות כמו:  
– תרופות ממשפחת  אצטמינופן (Acetaminofhen) או אקמול
– תרופות אנטי דלקתיות וללא סטרואידים כמו: איבופרופן (Ibuprofen), אדוויל ( Advil).
– נפרוקסן סודיום  (Naproxen sodium),

שימו  לב! אין לקחת תרופות ללא מרשם רופא, למשך יותר מעשרה ימים. על מנת להמשיך וליטול אותן, יש להתייעץ עם רופא. זאת מאחר ואם נוטלים אותם לאורך זמן, תיתכנה תופעות לוואי.

אם תרופות ללא מרשם אינן מקלות על הכאב, הרי שיש לפנות לרופא ולקבל מרשם לתרופות אנטי דלקתיות, או אחרות, שעשויות להקל על הכאב.

• זריקות של סטרואידים או חומצה היאלורונית המוזרקות לברך: סטרואידים הם תרופות אנטי דלקתיות חזקות במיוחד אולם הזרקתן לפרק גורמת להקלה קצרת טווח בלבד ולעיתים להחמרת הפגיעה בסחוס, הזרקת סטרואידים משמשת להקלה במקרים של כאב חריף במיוחד הדורש הקלה מהירה.

חומצה היאלורונית מצויה באופן נורמלי וטבעי במפרקים ומשמשת כמעין שמן סיכה. הזרקה של חומצה היאלורונית מקלה על הדלקת בברך מפחיתה כאבים ומקלה על התנועה. השפעתו של הטיפול משתנה ממטופל למטופל אך הוא כמעט נטול תופעות לוואי או החמרה של הנזק.

• טיפולים אלטרנטיביים: טיפולים שיכולים להיות יעילים הם: משחות שהמרכיב העיקרי שלהן הוא capsaicin או ארניקה, אקופונקטורה – דיקור סיני, תוספי תזונה הכוללים: glucosamine  , chondroitin וכד.
לאחרונה בוצעו מחקרים המראים ייתרון של גלוקוזמין סולפט (אצלנו ידוע כארתריל) על תוספים אחרים.

• שימוש במתקני עזר לאחיזה או משענת: יש משענות המקלות על עומס הנטל של הברך, הסובלת מהדלקת, כמו מקל הליכה. ויש מתקנים המוצמדים לברך עצמה ותומכים בה.

• פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק: אם מתקשים בפעילויות היומיומיות, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק עשויים לעזור. פיזיותרפיסטים מלמדים דרכים לחיזוק השרירים ולהגדלת הגמישות של המפרק. מרפאים בעיסוק מלמדים דרכים לביצוע פעולות יומיומיות, כמו עבודות בית כך שתגרומנה פחות כאב.

• טיפול אפוס שהוא טיפול פיזיותרפי מתמשך המבוסס על חיזוק שרירים ספציפיים ושינוי מיקום הלחצים בברך מהאזור הפגוע לאיזורים בריאים יותר.

• ניתוח להחלפת מפרק הברך.

אילו ניתוחים מבצעים לטיפול באוסטיאוארטריטיס?

קיימים שלושה סוגי ניתוחים לטיפול באוסטיאוארטריטיס של הברך: ניתוח ארתרוסקופי, אוסטיאוטומיה, ארטרופלסטיה.

ניתוח ארתרוסקופי לטיפול באריטריטיס – כמעט ואינו מתבצע כיום. נמצא שאינו יעיל לטיפול בבעיה ולעיתים אף מחמיר אותה.

ניתוח אוסטיאוטומי – מטרתו להקל את יישור הברך והוא מבוצע ע"י שינוי צורת העצמות. סוג זה של ניתוח מומלץ אם הנזק מתמקד באזור מסוים של הברך, או אם היה בברך שבר שלא התאחה כראוי. תוצאות ניתוח אוסטיאוטומי אינן קבועות ולעיתים צריך לבצע ניתוח נוסף בהמשך כדי לטפל בדלקת. הניתוח מתאים בעיקר לאנשים צעירים כדי לדחות את הניתוח הסופי שהינו ארטרופלסטי.

ניתוח ארטרופלסטי – או ניתוח החלפת מפרקים הוא הליך כירורגי שבמהלכו מוחלף סחוס הברך בחלקים מלאכותיים עשויים מתכת ופלסטיק. בניתוח מחליפים את מפרק הברך כולו או צד אחד של הברך. הניתוח מומלץ בדרך כלל לאנשים  מעל גיל חמישים הסובלים מאוסטיאוארטיריטיס חמור. המפרקים המלאכותיים המודרניים איכותיים מאוד ולרוב אין צורך בניתוח נוסף.