הזרקת פלסמה עשירה בטסיות – או בקיצור PRP היא הליך שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות (FDA) האמריקני
ומאושר בישראל על-ידי משרד הבריאות, לטיפולים בתחומי האורתופדיה, העור והאסתטיקה.
טיפול זה מבוסס על הזרקה של טסיות דם מדמו של המטופל עצמו, שהפכו לנוזל מרוכז על-ידי צנטריפוגה.
לאחר הזרקתן לאיבר הפגוע, מעוררות הטסיות את תגובת הריפוי הטבעית של הגוף.

כדי להכין פלזמה עשירה בטסיות, נעשה שימוש בדם המטופל עצמו ולא בחומר זר.
לכן, מדובר בהליך בטוח, שנועד לטפל בבעיות בגידים ובדלקות מפרקים שונות – בברך בירך ובמרפק ויכול לסייע בדחיית הצורך בניתוח,
במיוחד אצל אנשים צעירים יותר, כשדלקת המפרקים אינה מתקדמת מאוד.
בנוסף, ההליך יכול לקצר את זמן השיקום כתוצאה מחבלה או פציעה ומשמש ספורטאים רבים המעוניינים להאיץ את ההחלמה ולחזור להיות פעילים.

רוב תופעות הלוואי כתוצאה מהזרקת PRP הן מקומיות וחולפות במהירות, אך רצוי להכיר אותן לפני שמבצעים את הטיפול.

הזרקת פלזמה עשירה בטסיות

מהן תופעות הלוואי האפשריות של הזרקת פלזמה עשירה בטסיות?

כאב במפרק הנגוע

יש המדווחים, כי לאחר הטיפול ב-PRP, הם חשים כאב בנקודה בה הוזרקה להם הפלזמה.
לעתים הכאב מורגש בעומק האזור המוזרק. כאב זה חולף בדרך כלל לאחר מספר ימים.

זיהום מקומי או קריש דם

כמו בכל הזרקה, גם בהזרקת PRP עושים הרופאים מאמצים רבים כדי שההליך יתבצע באופן סטרילי לחלוטין.
ההזרקה מתבצעת בהנחיית אולטרה-סאונד.
אך לעתים רחוקות עלול להופיע זיהום מקומי באזור המוזרק. כמו כן, מכיוון שהליך ההזרקה כולל מחט, יש סיכוי לפגיעה מקומית בווריד.
סיכונים קלים אלה אופייניים לכל זריקה, ואינם ייחודים ל-PRP. הטיפול בהם הוא מקומי והם חולפים כעבור זמן קצר.

לא חל שיפור באזורים המוזרקים

אמנם לא מדובר בתופעת לוואי, אך יש לציין, שלא כל טיפול PRP ממגר את הכאב.
במקרים מסוימים, גם לאחר סדרת זריקות, הכאב המקורי נותר כשהיה.

שינוי בצבע העור

אדמומיות זמנית סביב מקום ההזרקה היא תופעת לוואי שכיחה. במקרה של כתם כהה שנשאר זמן רב יותר, מומלץ לפנות לרופא.

תגובה אלרגית

אמנם מדובר בטיפול אוטולוגי (שימוש בדם המטופל), אך קיימים דיווחים על מקרים נדירים מאוד בהם הגוף דוחה את החומר המוזרק.

לסיכום,
יתרונות הטיפולים המתקדמים בזריקות (PRP, אורטוקין ורג'נוג'ל) רבים, וחסרונותיהם זניחים.
יחד עם זאת, אם עברתם טיפול ואתם מרגישים שתופעות הלוואי חריגות, מומלץ לפנות לרופא המטפל כדי שיבדוק את המקום.