כאבי ירך הם תלונה שכיחה במרפאה האורתופדית.
בעוד שכאבים בחלק הפנימי של הירך קשורים לרוב בבעיות במפרק עצמו, כאבים בחלק החיצוני של הירך נובעים בדרך כלל מבעיות ברקמות הרכות המקיפות את המפרק.
במאמר זה נסקור את הסיבות השכיחות לכאבים בירך החיצונית, דרכי הטיפול, ומתי יש צורך בהתערבות רפואית.

כאבים בירך החיצונית – גורמים עיקריים
דלקת בכיס הסינוביאלי (Bursitis)
דלקת בכיס הסינוביאלי – בורסיטיס, היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאבים בצד החיצוני של הירך.
כיסים סינוביאליים הם שקיקים מלאי נוזל המשמשים ככריות בין העצמות לרקמות הרכות, ותפקידם להפחית חיכוך ולאפשר תנועה חלקה של המפרק.
דלקת בכיס הסינוביאלי הטרוכנטרי מתפתחת לרוב עקב שימוש יתר, פציעה, או שינויים במנח הגוף.
התסמינים כוללים כאב בנקודת הירך החיצונית עם הקרנה לאורך הירך, במיוחד בעת שכיבה על הצד הפגוע, עלייה במדרגות, או קימה מישיבה ממושכת.
דלקת בגידים (Tendinitis)
דלקת בגידים, ובמיוחד בגיד השריר הישבני האמצעי, מהווה גורם משמעותי לכאבים בירך החיצונית.
שריר זה חיוני לתפקוד תקין של הירך והאגן, ואחראי על ייצוב האגן בזמן הליכה ועל הרמת הרגל לצד.
הדלקת יכולה להתפתח כתוצאה מפעילות גופנית מוגברת, שינויים פתאומיים בעצימות האימון, או שימוש לא נכון בשריר.
פגיעה בגיד זה עלולה להתבטא בחולשה, קושי בעלייה במדרגות, וכאב המחמיר בפעילות.
תסמונת תפס הירך
תסמונת זו מתאפיינת במבנה לא תקין של מפרק הירך, הגורם לחיכוך מוגבר בין ראש עצם הירך לבין המכתש (האצטבולום).
מצב זה שכיח יותר בקרב ספורטאים ואנשים צעירים, ועלול לגרום לכאבים בירך החיצונית, במיוחד בתנועות של כיפוף הירך או סיבוב פנימי.
ללא טיפול מתאים, התסמונת עלולה להוביל להתפתחות מואצת של דלקת מפרקים ניוונית.
כאבים מוקרנים מהגב התחתון
לעתים קרובות, מקורם של כאבים בצד החיצוני של הירך הוא בעמוד השדרה המותני.
בעיות כגון פריצת דיסק, היצרות תעלת השדרה, או דלקת בשורשי העצבים עלולות לגרום לכאב המוקרן לאזור הירך החיצונית.
במקרים אלה, הכאב מלווה לרוב בתחושות נוספות כמו נימול, עקצוץ, או חולשה ברגל.
פציעות טראומטיות
חבלה ישירה לאזור הירך החיצונית, נפילה, או תאונה עלולים לגרום לפגיעה ברקמות הרכות סביב המפרק.
פציעות אלו יכולות לכלול קרעים בשרירים או בגידים, חבלות לכיס הסינוביאלי, או במקרים חמורים יותר, אף שברים בעצם הירך.
הכאב במקרים אלה מופיע באופן פתאומי ומלווה לרוב בנפיחות ושטפי דם מקומיים.
השמנת יתר והשפעתה על הירך
עודף משקל מעמיס באופן משמעותי על מפרק הירך ועל הרקמות הרכות סביבו.
משקל עודף מגביר את העומס על הכיסים הסינוביאליים והגידים, ועלול להאיץ תהליכים של בלאי ודלקת.
בנוסף, השמנת יתר משנה את המכניקה של ההליכה והיציבה, מה שעלול להוביל לעומס לא מאוזן על אזורים שונים במפרק ובסביבתו.
הקשר בין כאבים בירך החיצונית לדלקת מפרקים ניוונית
אמנם כאב בירך החיצונית מעיד לרוב על בעיות ברקמות הרכות, אך במקרים מסוימים הוא עשוי להיות סימן מקדים או נלווה לדלקת מפרקים ניוונית של הירך.
כאשר מפרק הירך עובר שינויים ניווניים, המכניקה של המפרק משתנה ומשפיעה על האופן שבו השרירים והגידים פועלים סביבו.
שינויים אלה יכולים להוביל לעומס יתר על הרקמות הרכות בצד החיצוני של הירך, ובמיוחד על הכיס הסינוביאלי הטרוכנטרי והגידים המתחברים לאזור זה.
בנוסף, כאשר המפרק כואב, אנשים נוטים לשנות את דפוס ההליכה שלהם כדי להפחית את העומס על המפרק הכואב.
שינוי זה בביומכניקה של ההליכה מוביל לעיתים קרובות לעומס מוגבר על השרירים החיצוניים של הירך,
במיוחד על שריר הגלוטאוס מדיוס, שתפקידו לייצב את האגן בזמן ההליכה. עומס יתר זה עלול לגרום לדלקת משנית באזורים אלה ולהופעת כאב בצד החיצוני של הירך.
טיפול בכאבים בירך החיצונית
הטיפול בכאבי בירך החיצונית מתחיל בדרך כלל בגישה שמרנית.
זו כוללת שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, שימוש בקרח לאחר פעילות גופנית, ופיזיותרפיה הכוללת תרגילי חיזוק ומתיחה.
במקרים מסוימים, הזרקות קורטיקוסטרואידים עשויות לסייע בהפחתת הדלקת והכאב.
במקרים של אוסטאוארתריטיס מתקדמת או פגיעה משמעותית ברקמות הרכות שאינה מגיבה לטיפול שמרני, עשוי להישקל טיפול ניתוחי.
החלפת מפרק ירך תישקל כאשר ישנה פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי וכאשר נצפים שינויים ניווניים משמעותיים בצילומי רנטגן.
מתי לפנות לרופא בעקבות כאבים בירך החיצונית?
יש לפנות לטיפול רפואי דחוף במקרים של כאב חריף ופתאומי, חוסר יכולת להניע את הרגל, קושי בנשיאת משקל, או כאשר מופיע עיוות נראה לעין באזור הירך.
כמו כן, מומלץ לפנות לבירור רפואי כאשר הכאב נמשך מעל שבועיים למרות טיפול ביתי, כאשר הוא מפריע לשינה או לפעילות יומיומית, או כאשר מופיעים תסמינים נלווים כמו חום או פריחה.
סיכום
רוב הכאבים בצדה החיצוני של הירך ניתנים לטיפול באמצעים שמרניים, אך חשוב להיות ערים לאפשרות שהם מהווים סימן למחלת מפרקים ניוונית או למצבים אחרים הדורשים התערבות רפואית.
שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית מבוקרת, ושימוש בנעליים מתאימות יכולים לסייע במניעת כאבים אלה. הערכה מקצועית מוקדמת תאפשר אבחון מדויק והתאמת הטיפול המיטבי.