כאבים במפרק הירך – רקע, סיבות והפתרון המומלץ

כאבים במפרק הירך וירידה בטווח התנועה של המפרק הן תופעות שכיחות בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
הידרדרות יכולת ההליכה והתנועה פוגעת באיכות החיים וביכולת להשתתף בפעילויות שמסבות לנו הנאה.
כושר הליכה בסיסי הנחוץ למען טיול עם חברים, ריקוד בחתונת הבן, ואף בילוי הבוקר בבית הקפה השכונתי, נפגע כאשר כל צעד מלווה בכאב.

כאבים במפרק הירך- ד"ר עמית רגב אורטופד מומחה להחלפת מפרקים

רקע על מפרק הירך

מפרק הירך הוא המפגש בין עצם האגן באזור הנקרא המרחשת (ACETABULUM) לבין ראש עצם הירך (FEMUR)
זהו מפרק מסוג "עלי ומכתש" ששומר על יציבות עקב צורתו ובעזרת רצועות ושרירים הנמצאים סביבו.
כדי שעצמות הירך יוכלו לנוע בחופשיות, קצות העצם מכוסות בסחוס המחליק את התנועה ומהווה בולם זעזועים.
"שימון" המפרק נעשה ע"י נוזל סינוביאלי המופרש מרקמה הנמצאת בתוך המפרק (רקמת סינוביה).
פגיעה בכל אחד ממרכיבי הירך עלולה להוביל לתגובת שרשרת: פגיעה בשאר המרכיבים שתוביל לכאבים במפרק הירך והגבלה בתנועה.

מבנה מפרק הירך

גורמים אפשריים לכאבים במפרק הירך:

  • דלקת מפרקים ניוונית של מפרק הירך – הגורם השכיח ביותר לכאבים בירך בגיל מבוגר.
    כ-70% מהאנשים מעל גיל 65 יסבלו מדלקת זו בשלב מסוים.
  • שברים בירך – יכולים לגרום לכאבי ירך פתאומיים וחריפים. פציעות אלו עלולות להוביל לבעיות חמורות יותר.
    הן הופכות לנפוצות ככל שאנשים מתבגרים מכיוון שהעצמות נחלשות עם הגיל ויש סיכון גבוה יותר לחוסר יציבות ולנפילות.
  • זיהום בעצמות או במפרקיםדלקת ממקור זיהומי או חיידקי
  • אוסטאונקרוזיס של ראש עצם הירך – נמק שנוצר מאספקת דם לא סדירה לעצם
  • קרע בלברום – סביב המרחשת ישנה טבעת בשם לברום, העוזרת לייצב את המפרק.
    קרע בלברום אופייני לספורטאים בענפי ספורט מסוימים.
  • דלקת בבורסת הירך – מעין כרית נוזלים הממוקמת בצדה החיצוני של הירך וגורמת כאב בעת קימה מכיסא, הליכה, עלייה במדרגות ונהיגה.
  • מתיחת שרירים וגידים – שריר הירך האחורי, כופפי הירך או מתיחה במפשעה
  • תסמונת תפס הירך – תסמונת הנגרמת בעקבות עיוות מולד או תנועה חזרתית של הירך.
    עקב העיוות נוצר חיכוך של עצם הירך באגן, באזור המרחשת.
  • בעיה בגב המקרינה לירכייםבעיות בעמוד השדרה התחתון ובעיות במפרק העצה והכסל – מפרק בין עמוד השדרה לאגן.

גורמי סיכון לכאבים במפרק הירך:

גורמי הסיכון לכאבים במפרק הירך הם מגוונים. חלקם ניתנים להשפעה באמצעות שינוי אורח החיים וחלקם אינם ניתנים להשפעה.
אלה גורמי הסיכון שאינם ניתנים לשינוי:

  • גיל – ככל שהגיל עולה כך יש סיכוי רב יותר לכאבי מפרקים בכלל וכאבים במפרק הירך בפרט.
    סחוס המפרקים נשחק כתוצאה משימוש לאורך שנים, העצמות והשרירים נחלשים וגם מחלות רקע האופייניות לגיל המבוגר יכולות לגבות מחיר.
    רוב האנשים מעל גיל 65 יסבלו מדלקת מפרקים בשלב כזה או אחר של הזדקנותם.
  • תורשה – ללקויות מבניות מולדות או נטייה לדלקות מפרקים יש מרכיבים גנטיים.
    לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון על בסיס היסטוריה משפחתית, מומלץ להיבדק לעתים קרובות יותר ולהקפיד על אורח חיים בריא.
  • פציעה – פציעת עבר בירך יכולה להשפיע על התפתחות כאבים ודלקת במפרק.
    חבלה או ניתוח באזור יכולים להאיץ תהליכי ניוון של המפרק.
  • ליקוי מולד – ליקויים מבניים במפרק הירך כמו נקע מולד בירך או תסמונת לג קלבה פרטס (ליקוי בהספקת הדם לעצם ראש הירך)
  • מחלות רקע – מחלות הפוגעות בעצמות, בשרירים או במפרקים כמו אוסטאופורוזיס, דלקות מפרקים שונות, זיהומים או פיברומיאלגיה.

ואלה גורמי הסיכון שניתנים לשינוי:

  • ספורט אינטנסיבי – פעילות ספורטיבית אינטנסיבית כוללת תנועות חזרתיות וקיצוניות של המפרקים ויכולה לגרום לפציעת ספורט – נזק לשרירים ולמפרקים.
  • חוסר פעילות גופנית – פעילות גופנית מתונה סדירה מחזקת את השרירים ומגדילה את טווח התנועה של המפרקים.
    ללא פעילות גופנית – תהליכים ניווניים נוצרים מוקדם יותר ומשפיעים באופן מקיף על איכות החיים.
  • עודף משקל – המפרקים הגדולים (ירכיים וברכיים) נושאים את משקל גופנו.
    עודף משקל מכביד על המפרקים ומאיץ את תהליכי הניוון שלהם.
  • עישון – עישון משפיע על צפיפות העצם ועל זרימת הדם, וכך, בנוסף לנזקיו הידועים יותר, משפיע גם על בריאות המפרקים.
  • יציבה לקויה – האופן שבו אנחנו מחזיקים את גופנו כאשר אנחנו עומדים, יושבים והולכים משפיע על בריאות המפרקים, השרירים והעצות.
    ניתן לשפר את היציבה באמצעות מודעות ותרגילים.

גורם הכאב השכיח ביותר  – דלקת מפרקים ניוונית

אוסטאוארטריטיס Osteoarthritis (מחלת שחיקת סחוס) היא מחלה המופיעה בעיקר בגיל מבוגר, לאחר שנים של שימוש במפרק הירך, אצל אנשים הנוטים לתופעה.
מצב דומה של שחיקת סחוס עם תוצאות דומות למפרק עלול להתרחש כמעט בכל גיל עקב מחלות מפרקים אחרות, פגיעה חבלתית במפרקים (שברים) או כתוצר לוואי של פגיעה במרכיבי הירך האחרים.

הפגיעה והשחיקה בסחוס גורמים לעצמות להתחכך זו בזו ונוצרת דלקת פרקים מקומית.
כמו כן עשויות להיווצר פגיעות בעצם: אוסטאופיטים שהם בליטות עצם סביב שולי המפרק, ציסטות בעצם והתקשחות של העצם עקב העלייה בלחץ.

תסמיני דלקת מפרקים בירך:

  • כאבים במפרק הירך – הכאב הוא הסימן הראשון והדומיננטי. כאב בפעילות ולעיתים גם כאב בזמן מנוחה שעלול להגיע לרמה בה הוא מעיר מהשינה בלילה.
    הכאב יכול להקרין לברך ולגב התחתון ולכן יש לאבחן ולשלול בעיות גב או ברכיים לפני שמטפלים במפרק הירך.
  • מגבלה בטווח תנועת הירך – בעיקר בסיבוב הירך כלפי פנים וכיפוף הירך.
    במקרים קשים המפרק מתקבע בעמדת כיפוף קל המקשה על עמידה זקופה וגורם כאבים בגב התחתון עקב עומס יתר.
  • נפיחות באזור המפרק
  • קולות של "חריקה"

כאן תוכלו לקרוא עוד על דלקת מפרקים ניוונית של הירך

ארטריטיס (Arthritis) היא "דלקת מפרקים" בשפה מקצועית. דלקת המפרקים גורמת לכאב ולנפיחות במפרקים שונים בגוף כמו בברכיים ובירכיים. יש סוגים רבים של דלקות מפרקים, אך השכיחה ביותר היא דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס), המתפתחת עם עליית הגיל.

טיפולים לא ניתוחיים בכאבים במפרק הירך

  • לכאבים שאינם נובעים משבר או חבלה:  מנוחה המונעת פגיעה נוספת,
    שינוי באורח החיים: ירידה במשקל ופעילות גופנית מתונה, הפסקת עישון.
  • טיפול תרופתי – משככי כאבים כמו אקמול, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כמו אדוויל, משככי כאבים אחרים.
  • עזרים אורתופדיים – מגני ירך המספקים תמיכה וחימום לאזור, מקל הליכה המפחית את המשקל המונח על המפרק
  • פיזיותרפיה
  • טיפול בזריקות – זריקות ביולוגיות כמו אורטוקין, PRP ורג'נוג'ל או זריקות חומצה היאלורונית – יכולות, כל סוג בדרכו, להקל על הכאב, להפחית תסמינים אחרים ולדחות ניתוח להחלפת המפרק.

ניתוח להחלפת מפרק הירך

במקרים של דלקת מפרקים שתסמיניה מפריעים מאוד לאיכות החיים, ואינה מגיבה לטיפולים שמרניים, מומלץ לעבור ניתוח החלפת מפרק ירך – החלפה מלאה של המפרק הפגוע במפרק מלאכותי.

בעבר, ניתוח החלפת מפרק היה האפשרות האחרונה לטיפול בדלקת מפרקים. גם כיום הוא לא משמש כטיפול בדלקת ראשונית, אך אין להשוות בין האפשרויות הניתוחיות המוצעות היום לאלה שבעבר – ניתוח השתלת מפרק הירך המודרני הוא בעל אחוזי הצלחה גבוהים ומשפר לאין ערוך את איכות החיים של המנותחים.
מתחילת המאה העשרים ניסו ונכשלו רבים בפיתוח מפרק ירך מלאכותי מחומרים שונים ובצורות שונות של משתלים.
רצף הכישלונות נפסק בזכות המצאותיו של האורתופד פרופסור סר ג'ון צ'ארנלי (Sir John Charnley), כירורג בריטי שמצא פתרונות יעילים לייצוב התותבת בעזרת צמנט אקרילי ומשטחי חיכוך מפוליאתילן שהצליחו לספוג את העומס והחיכוך כתוצאה מהליכה.
יתרה מזאת, צ'ארנלי אף שיפר את צורת המשתלים וערך מחקרים רבים שהובילו לפתרון בעיית הזיהומים שהיו נפוצים בתקופתו בניתוחים מסוג זה.
מאז ועד היום ישנה התקדמות בלתי פוסקת בתהליך הכירורגי, במומחיות הרופאים, באיכות המשתלים, וביכולתם להפחית את הכאבים עד למתן פתרון מלא למחלות מפרק הירך.

המפרק המלאכותי אינו חלק מגופנו ולכן אינו מעביר תחושת כאב. המשתלים המודרניים מתוכננים לטווחי תנועה דומים לטווחי התנועה התקינים תוך שמירת יציבות המפרק והקטנה של החיכוך בין חלקי המפרק המלאכותי. היתרון הגדול של המפרק המלאכותי הוא הצלחתו הגורפת בהקטנת הכאב בזמן פעילות ומנוחה:
ניתוח החלפת מפרק הירך עשוי לשנות את מהלך המחלה על פיה ולגרום לשיפור חד בכל התסמינים.

כיצד מתבצע הניתוח?

בניתוח מוסרות קצות העצמות סביב המפרק יחד עם הסחוס הפגוע. על העצמות מרכיבים את התותבת שבנויה מחלקים שונים המחליפים כל קצה עצם באופן נפרד, כך שנוצר שחזור מלאכותי של מבנה המפרק התקין.?
המפרק המלאכותי בנוי מתכת, בד"כ טיטניום או פלדה בלתי מחלידה, ומשטח חיכוך היכול להיות מתכתי , פלסטי (Highly crossed linked polyethylene), או כמו שנהוג כיום במשתלים מודרניים -קרמיקה הבנויה מתחמוצת אלומיניום וחומרים נוספים.
ישנם מגוון משתלים של חברות שונות, כולם דומים בצורתם הכללית אך עם שינויים קלים בין תותבת לתותבת בצורתה או בחומרים הבונים אותה. התאמת התותבת נעשית לפי גודל העצם של המטופל, והיא נבחרת מתוך מבחר של חלקים העומד לרשות האורתופד המטפל בזמן הניתוח.

מי מתאים לניתוח החלפת מפרק הירך?

מטופל הסובל מכאבים במפרק הירך מסיבה של הרס סחוס ראשוני או משני, אשר ניסה טיפול שמרני ולא פולשני ללא הצלחה והאורתופד המטפל בו ממליץ על טיפול כירורגי.

הזמן המתאים לניתוח משתנה בין מטופל למטופל, כשהתזמון המתאים ביותר הוא זה בו המטופל מגדיר את איכות חייו כירודה מהרצוי לו. גם גיל המטופל משמעותי לקבלת ההחלטה – לרוב, הטיפול הניתוחי מומלץ לאנשים מעל גיל 65, גיל בו הדרישה התפקודית יורדת והסיכוי לשמור על המשתל לאורך זמן עולה, ללא צורך בהחלפה נוספת.
יחד עם זאת אין מגבלת גיל לניתוח – איכות המשתלים וטכניקות הניתוח היום, מאפשרת לרופא לשקול ניתוח גם אצל אנשים צעירים יותר.

מהם סיכוני הניתוח?

זיהום מוקדם ופקקת ורידים עלולים להופיע בשכיחות של כאחוז אחד ולכן קיימים טיפולים מונעים למצבים אלו.
למניעת הזיהום יקבל המטופל מיד בתחילת הניתוח מנת אנטיביוטיקה, ולעיתים יימשך הטיפול עד להוצאת הנקזים מהפצע.
בנוסף, החל מיום הניתוח ועד שישה שבועות לאחריו יקבל המטופל תרופה נוגדת קרישה בהזרקה או כדורים להורדת הסיכוי לפקקת ורידים.
מידע על סיכוני ההרדמה יתקבל בזמן הפגישה הראשונית עם המרדים, והוא תלוי בסוג ההרדמה והמצב הבריאותי, הכשירות הגופנית, והרגישויות של המטופל.

החלטתי לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך מה עושים?

מגיעים למפגש עם מנתח אורתופדי המומחה בניתוח זה ומביאים למפגש צילומי ירכיים במנחי AP+FROG ואת כל המידע הרפואי מרופא המשפחה: רשימת מחלות, רשימת תרופות ורגישויות.
לאחר בדיקה וצפייה בצילום יקבע המנתח תור לביצוע הניתוח.
לפני הניתוח יעבור המטופל סדרת בדיקות דם , צילום חזה וקרדיוגרמה (ECG) ולאחר מכן תקבע פגישה עם הרופא המרדים שיתכנן את ההרדמה המתאימה.
ביום הניתוח יגיע המטופל בזמן המיועד לאשפוז, יתקבל על-ידי האחות ויתכונן לניתוח. בהמשך בפגישה עם המנתח תסומן הירך המיועדת להחלפה והמטופל ילקח לחדר הניתוח. מהלך הניתוח הוא כשעה וחצי השהות בחדר הניתוח הינה כשעתיים.

החלפת מפרק הירך בגישות שונות:

ישנן 3 גישות לניתוח מפרק ירך: הגישה האחורית, הגישה הצדדית והגישה הקדמית שהיא הכי מקובלת כיום.

החלפת מפרק ירך בגישה אחורית
הגישה הקלאסית היא האחורית. עד היום רוב המנתחים בארה"ב, באנגליה ובבתי חולים הגדולים משתמשים בה.
יתרונות – למנתח מאוד קל לראות את המפרק ולהתאים את התותבת.
חסרונות – במהלך הניתוח יש מעבר דרך שרירים ולכן ההחלמה יותר ממושכת וקיים סיכון מוגבר לפריקת מפרק הירך לאחר הניתוח.

החלפת מפרק ירך בגישה צדדית
הגישה הצדדית שהיא על שם הרדינג – מנתח בריטי, מגיעה למפרק הירך מחלקו הקדמי אבל מהצד.
יתרונות – גישה טובה למפרק הירך ולעצמות וגם נשמרת היציבות האחורית ולכן יש סיכון מופחת לפריקת המפרק לאחר הניתוח.
חסרונות – במהלך הניתוח יש מעבר דרך שרירים ולכן יש נטייה לצליעה לאחר ניתוח, לרוב הצליעה נעלמת בין 9 חודשים לשנה לאחר הניתוח, בעזרת פיזיותרפיה.

החלפת מפרק ירך בגישה קדמית
הגישה הקידמית – מוכרת מעל 100 שנים והפכה פופלרית רק לאחרונה, וזאת משום שעוברים בין השרירים (ולא דרכם).
יתרון – השיקום הראשוני קל יותר ב- 6-10 שבועות לאחר הניתוח.
חסרון – גישה קשה למנתחים: קשה לדייק בגודל ובמנח של התותבת וזה גורם סיכון לשברים בזמן הניתוח ולפעמים מותאמת תותבת מעט קטנה מדי.

איזה גישה מומלצת?
לכל מנתח יש את השיטה שבה הוא מרגיש הכי בטוח, לכן כל מנותח צריך לבחור את המנתח ולא את הגישה.

ד"ר רגב מסביר על החלפת מפרק בגישות שונות

החלפת מפרק ירך: החלמה

תהליך השיקום מתחיל יום לאחר הניתוח במחלקה האורטופדית בביה"ח. השיקום כולל דריכה מידית על הרגל ובהמשך תרגילי כיפוף ויישור הירך בעזרה ופיקוח של פיזיותרפיסט. (רוב המנותחים יכולים להתנהל באופן עצמאי בסביבות החדר החל מיומיים לאחר הניתוח).

קיימות הגבלות בתקופה הראשונה – ששת השבועות הראשונים לאחר הניתוח, וחשוב לפעול לפי הוראות הרופא המנתח. ייתכן שהמטופל יתבקש שלא לכופף את הירך מעל 90 מעלות, להימנע מהתכופפות לפנים או מישיבה בכורסא או כיסא נמוך וכן להימנע משיכול רגליים.

תהליך השיקום מלווה לעיתים בכאב ולכן חשוב לקבל וליטול תרופות נוגדות כאבים לפי הוראות המנתח. האשפוז אורך מספר ימים בסופם חוזר המטופל לביתו, מלווה בהוראות שיקום ובעזרה של פיזיותרפיסט שמגיע אליו למעקב ותרגול.

המשך השיקום לאחר ניתוח החלפת הירך מתבצע בבית בסביבה המוכרת והנוחה ביותר.
המטרה היא לחזור לחיים פעילים והליכה ללא תמיכה בין שישה שבועות לשלשה חדשים לאחר הניתוח. לצורך השגת מטרה זו יש להקפיד על הוראות הרופא והפיזיותרפיסטים.

ד"ר רגב מסביר על ניתוחי החלפת מפרקים