שתי המחלות גורמות לכאב, לנפיחות ולנוקשות בברך, ושתיהן נקראות בפי רבים דלקת פרקים. אבל ארתרוזיס, השחיקה הניוונית של הסחוס, ודלקת מפרקים שגרונית, מחלה אוטואימונית, הן מחלות שונות במנגנון, באבחון ובטיפול, וההבדל ביניהן קובע מי מטפל ובמה. הסעיפים הבאים מעמידים את שתי המחלות זו מול זו: מה כל אחת מהן, איך מבדילים, מי מאבחן ומה זה משנה לטיפול. המידע כללי ואינו מחליף אבחון רפואי.
מה זה ארתרוזיס בברך?
ארתרוזיס, הנקרא גם אוסטאוארטריטיס או דלקת מפרקים ניוונית, הוא מצב שבו סחוס המגן שבקצות העצמות נשחק, והתוצאה היא כאב, נפיחות ובעיות בתנועת המפרק. המפרקים נחשפים לנזק קל ומתמשך כחלק מהחיים, וברוב המקרים הגוף מתקן אותו; בארתרוזיס התיקון אינו עומד בקצב, הסחוס מתדלדל ולעיתים נוצרות גם בליטות עצם. זו הצורה הנפוצה ביותר של דלקת מפרקים, והיא קשורה לגיל, לעומס, לעודף משקל ולפגיעות קודמות בברך. על תהליך השחיקה עצמו כתבנו בעמוד שחיקת סחוס בברך.
מה זה דלקת מפרקים שגרונית בברך?
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית: מערכת החיסון, שאמורה להילחם בזיהומים, תוקפת בטעות את התאים שמצפים את המפרק, את הקרום הסינוביאלי, וגורמת לנפיחות, לנוקשות ולכאב. לאורך זמן הדלקת הזו פוגעת גם בסחוס ובעצם הסמוכה, ולעיתים במערכות אחרות בגוף. מה שמפעיל את המחלה אינו ידוע עד הסוף, ומשערים שמדובר בשילוב של גורמים תורשתיים וסביבתיים. הברך היא מפרק אחד מני כמה שהמחלה עלולה לערב, ועל המחלה עצמה אפשר לקרוא בעמוד דלקת מפרקים שגרונית.
איך מבדילים ביניהן לפי התסמינים?
כמה סימנים עוזרים להבחין, גם אם האבחנה הסופית היא של הרופא. בארתרוזיס הכאב מתגבר ככל שמשתמשים במפרק יותר, והנוקשות בבוקר אינה קיימת או חולפת במהירות; נוקשות בוקר ממושכת היא דווקא סימן אופייני לדלקת שגרונית. ארתרוזיס מופיע לעיתים קרובות בברך אחת או באופן לא סימטרי, ומתפתח לאט לאורך שנים; דלקת שגרונית נוטה לערב כמה מפרקים, לעיתים משני צידי הגוף, ומלווה לעיתים בעייפות ובתחושת מחלה כללית. דלקת שגרונית יכולה להופיע גם בגיל צעיר, בעוד ארתרוזיס נפוץ יותר עם הגיל. סימנים חופפים, כמו נפיחות וחום מקומי, קיימים בשתיהן, ולכן תסמינים לבדם אינם מספיקים.
איך מאבחנים כל אחת מהן?
ארתרוזיס מאובחן לרוב מהסיפור ומהבדיקה הגופנית, ולעיתים בעזרת צילום רנטגן שמראה את הצרת המרווח במפרק; בדיקות דם אינן נדרשות בדרך כלל. בדלקת שגרונית בדיקות דם לסמני דלקת ולנוגדנים ובדיקות הדמיה הן חלק מהאבחון, ואבחון מוקדם חשוב, כי טיפול מוקדם יכול למנוע החמרה ולהפחית את הסיכון לנזק למפרקים. כשהתמונה אינה ברורה, האורטופד והראומטולוג עובדים יחד.
למה ההבדל קובע את הטיפול?
בארתרוזיס הטיפול מכוון לתסמינים ולעומס: פעילות גופנית סדירה, ירידה במשקל, הנעלה מתאימה, משככי כאב, פיזיותרפיה, ובמקרים מתאימים זריקות למפרק, ובשחיקה מתקדמת שאינה מגיבה לטיפולים, ניתוח החלפת מפרק. בדלקת שגרונית הטיפול מכוון קודם כל למערכת החיסון: תרופות שמדכאות את התהליך הדלקתי, בניהול של ראומטולוג, ולצידן הטיפול האורטופדי בנזק שכבר נגרם. זריקה שמקלה על ברך שחוקה אינה מטפלת במחלה אוטואימונית פעילה, ולכן לפני שבוחרים טיפול לברך כואבת, צריך לדעת איזו מחלה היא. ההבחנה הזו היא גם הסיבה שהטיפולים השמרניים והזריקות שמתוארים בעמוד טיפול בזריקות מיועדים בעיקר לשחיקה ניוונית.
האם מי שסובל מדלקת שגרונית יכול לעבור החלפת ברך?
כן, כשהמפרק נהרס במידה שמגבילה את התפקוד והמחלה מאוזנת תרופתית. התזמון והתיאום עם הראומטולוג חשובים במיוחד, כי חלק מהתרופות משפיעות על הריפוי ועל הסיכון לזיהום סביב הניתוח, ולעיתים מותאמות לפני ואחרי הניתוח. הניתוח עצמו דומה להחלפת ברך בארתרוזיס, ומתואר בעמוד ניתוח החלפת ברך.
מתי כאב בברך מצדיק בירור מהיר ולא המתנה?
כשהנפיחות והנוקשות מופיעות בכמה מפרקים בבת אחת, כשנוקשות הבוקר נמשכת זמן רב, כשיש עייפות או חום לצד הכאב, או כשהכאב מופיע בגיל צעיר יחסית בלי פגיעה ברורה: אלה סימנים שמכוונים לבירור של דלקת שגרונית, שבה הזמן עד הטיפול משנה את התוצאה. ברך אחת שכואבת יותר אחרי מאמץ ומשתחררת במנוחה מתאימה יותר לתמונה של ארתרוזיס, ובירור מוקדם מאפשר להתחיל בטיפול שמרני לפני שהשחיקה מתקדמת.
מה ההבדל בין ארתרוזיס לדלקת שגרונית אומר על הברך שלכם?
אותה ברך כואבת יכולה להיות שחיקה שמטפלים בה בעומס, בתנועה ובזריקות, או מחלה אוטואימונית שמטפלים בה במערכת החיסון, ורק האבחנה אומרת איזה מסלול נכון. ד"ר עמית רגב, אורטופד מומחה להחלפת מפרקים, מטפל בנזק שהמחלות האלה גורמות לברך ולירך, בתיאום עם ראומטולוג כשנדרש; מונחים נוספים מוסברים במילון המונחים, ופגישת ייעוץ נקבעת דרך עמוד יצירת הקשר. המידע כאן כללי ואינו מחליף אבחון רפואי.