בימינו, ניתוח להחלפת מפרק הברך מתבצע בגיל מוקדם יחסית מאשר בעבר.
הסיבות לכך מגוונות: טכניקות ניתוחיות טובות יותר, שתלים מתקדמים המותאמים למגוון מצבים וביקוש רב יותר של מטופלים לביצוע הניתוח.

בעבר, רוב המנתחים האורתופדים היו מהססים לבצע ניתוח החלפת מפרק אצל מטופלים בעשור השישי לחייהם,
והיו דוחים את הניתוח עד כמה שניתן.
גם היום קיימים פתרונות לדחיית ניתוח החלפת מפרק ומקובל לנסות פתרונות שמרניים לפני ניתוח,
ועדיין – ניתוחים בגיל מוקדם יחסית נפוצים יותר.

המשמעות היא שחלק נכבד יותר מהמטופלים שעוברים את הניתוח עדיין לא יצאו לגמלאות,
ועליהם לקחת בחשבון את זמן ההחלמה ואת ההיעדרות הארוכה ממקום העבודה.

השאלות שעולות אצל אנשים צעירים יחסית שעוברים את הניתוח הן:
מהו לוח הזמנים של תקופת ההחלמה?
מתי יהיה ניתן לחזור לעבודה?
מהם האתגרים העומדים בפני המנותח לפני חזרתו לעבודה?

חזרה לעבודה אחרי ניתוח החלפת מפרק הברך – לוח זמנים

עיתוי החזרה לעבודה לאחר ניתוח להחלפת מפרק ברך, משתנה מאדם לאדם,
לא רק בגלל קצב ההחלמה השונה, אלא גם בגלל סוג העבודה ומידת הפעילות הגופנית שהיא דורשת:

  • מנותחים העובדים בעבודה משרדית או בעבודה בישיבה מול מחשב,
    יכולים לחזור לעבודה בבית אחרי תקופה קצרה של החלמה, ולעבודה במשרד – כשמתאפשר להם לנסוע בבטחה.
    לפי הדיווח של העוסקים במקצועות אלו, זמן החזרה לעבודה נע בין שבועיים עד 6 שבועות לאחר הניתוח.
    חשוב לזכור, שמומלץ להפעיל את הרגל בה בוצע הניתוח, לפי הוראות המנתח והפיזיותרפיסט המלווה,
    ולכן חזרה לעבודה בצורה מבוקרת, יכולה להועיל למנותח יותר מאשר מנוחה ארוכה בבית.
  • מנותחים העוסקים בעבודות בהם יש צורך במאמץ פיזי קל יחסית (עמידה או הליכה), מדווחים על חזרה לעבודה לאחר כ-6 עד 12 שבועות.
  • מטופלים שעובדים בעבודות הדורשות מאמץ פיזי ניכר, דיווחו על חזרה מלאה לעבודה תוך 10 עד 12 שבועות הניתוח.

חזרה לעבודה אחרי ניתוח החלפת מפרק ברך

אתגרים בחזרה לעבודה אחרי ניתוח החלפת מפרק ברך

במחקר שנערך בטורונטו קנדה, נמצא כי מנותחים, שחזרו לעבודה כעבור חודש אחד,
נוטים לדווח על כאבים ומגבלות בתפקוד, יותר מאשר אלה שחזרו לעבודה מאוחר יותר.
מסתבר שכאבים ומגבלות אלו לא היו תלויות גיל, אלא קשורות לאורך תקופת ההחלמה.

המחקר אישר את העובדה שסוג העבודה של המטופל השפיע על זמן חזרתו אליה.
נמצא, שאנשים שעובדים בעבודות משרדיות כמו בתחום ההון, העסקים והאדמינסטרציה
וכאלה העובדים בעבודות הדורשות מאמץ פיזי קל יחסית,
חזרו לעבודה מהר פי שניים לפחות, מכאלה העוסקים בעבודות הדורשות מאמץ פיזי ניכר.

מחקר זה גם מצא, שכשמדובר עבודה תובענית,
הכוונה היא לא רק למאמץ פיזי ניכר, אלא גם לדרישות הקשורות לריכוז מנטלי רב, לריבוי פגישות ולנסיעות ארוכות.

במחקר שנערך באוהיו, לפי נתונים מ- 5 בתי חולים שונים ממדינות שונות בארה"ב,
נבחן מצבם של 660 מנותחים שהוחלף להם מפרק הברך.
נמצא כי 98% מהם, גברים ונשים, חזרו לעבודה לאחר הניתוח.

מתוך אלו שחזרו לעבודה:

  • 89% שבו בהצלחה לעבודה שהייתה להם לפני הניתוח
  • מנותחים שעבדו בעבודות הדורשות מאמץ פיזי ניכר נזקקו לתקופת ההתאוששות הארוכה ביותר.
    הם חזרו לעבוד כ-11 שבועות בממוצע לאחר הניתוח
  • מנותחים שעבדו בעבודות משרדיות חזרו לעבוד לאחר כ-7 שבועות של שיקום

בנוסף לכך:

  • מנותחים שעובדים בעבודות משרדיות חזרו לעבודתם בהיקף של 97% מהמשרה, טרום הניתוח.
  • מנותחים שעובדים בעבודות הדורשות מאמץ פיזי רב, חזרו לעבודתם בהיקף של 88% מהמשרה, טרום הניתוח.
  • חופשת המחלה של העובדים בעבודות הדורשות מאמץ פיזי רב, נמשכה בממוצע חודשיים וחצי.

מנקודת מבט כלכלית רחבה כשמתבוננים בכמות הניתוחים להחלפת מפרק הברך ובזמן השיקום והחזרה לעבודה, מבחינה כמותית ואיכותית,
נמצא שהעלות הכוללת לחברה בכללה, נמוכה יותר מאשר העלות של עובדים שלא עברו את הניתוח ויש להם צורך בכך.

מובן, שאין זה אומר שכל מי שיש לו דלקת מפרקים בברך חייב לבצע ניתוח.
אולם כשהטיפול האפשרי היחיד הוא ניתוח, גם אם בגיל צעיר,
מומלץ לעבור אותו מאשר לדחות אותו, גם מבחינה אישית וגם חברתית.

לאחר תקופת ההחלמה, אנשים מתפקדים טוב יותר משתפקדו לפני הניתוח,
מפסידים פחות ימי עבודה ומצליחים להתקדם ולהרוויח יותר, וזאת בלי לקחת בחשבון את ההקלה בכאבים ובמוגבלות.

לסיכום,

חזרה לעבודה אחרי ניתוח החלפת מפרק הברך, תלויה בקצב החלמת המטופל ובסוג העבודה שבו הוא עובד.
המשך הממוצע של תקופת השיקום נע בין 6 ל-12 שבועות.
מומלץ להיצמד לתוכנית השיקום ולהקשיב לגוף,
כדי לחזור לעבודה בצורה אופטימלית.