לא כל תור ראשון מסתיים בזריקה. בדרך כלל הוא מתחיל בשיחה ובבדיקה, ממשיך בדיון באפשרויות, ורק אם הרופא והמטופל מחליטים על כך מגיעים להזרקה. התיאור כאן כללי, ולא מתאר נוהל של מרפאה מסוימת. הפרטים משתנים לפי המפרק, סוג הזריקה והמרפאה, וההנחיות שתקבלו מהרופא הן הקובעות.

מה כדאי להכין לפני התור?

  • צילומים ו-MRI קיימים של המפרק, כולל הפענוח.
  • רשימת תרופות מעודכנת, ובמיוחד מדללי דם ותרופות לסוכרת.
  • מידע על אלרגיות, ועל זריקות קודמות: איזו זריקה, מתי, וכמה זמן נמשכה ההקלה.
  • ספרו מראש על חום, זיהום או פצע באזור, כי זיהום מונע זריקת קורטיזון, וגם לפני זריקות אחרות הוא מצריך בירור.
  • בגדים נוחים, וכדאי לבדוק מראש אם יהיה צורך בהסעה הביתה, כי חומר הרדמה מקומי עלול להקשות על נהיגה.

על מה מדברים בשיחה עם הרופא?

הרופא שואל בדרך כלל על הכאב והתפקוד, על מה שכבר נוסה ועל מחלות רקע ותרופות. במצבים מסוימים, כמו סוכרת או בעיה בקרישת הדם, נדרשת התייחסות מיוחדת לפני זריקת קורטיזון. זו גם הזדמנות לומר מה חשוב לכם להשיג.

מה בודקים בבדיקה הגופנית?

הבדיקה נועדה לברר אם הכאב אכן מגיע מהמפרק, לבחון טווח תנועה, יציבות ונפיחות, ולעבור על הדמיות קיימות. לפעמים מתברר שהמקור אחר, או שנדרשת בדיקה נוספת לפני כל החלטה.

איך מתקבלת ההחלטה אם להזריק?

הרופא מסביר על האפשרויות, ובהן גם טיפולים ללא זריקה. בחלק מהמקרים המסקנה תהיה לא להזריק, או להתחיל בתרגול ובטיפול אחר. לפני הליך מקובל לקבל הסבר על המטרה, על התועלת הצפויה, על הסיכונים ועל החלופות, ורק אז להסכים. הראיות אינן זהות לכל סוג זריקה, ועל ההבדל בין חלק מהזריקות הביולוגיות כתבנו בזריקות ביולוגיות למפרקים: מה ההבדל.

אילו שאלות כדאי לשאול לפני שמסכימים?

  1. מה האבחנה, והאם המפרק הוא באמת מקור הכאב?
  2. איזו זריקה מוצעת, ולמה דווקא היא?
  3. מה ההנחיות והמחקרים אומרים עליה במפרק שלי?
  4. כמה הקלה סביר לצפות, אחרי כמה זמן, ולכמה זמן?
  5. מה הסיכונים, ומה החלופות?
  6. מה עושים אם הזריקה לא תעזור, והאם היא עשויה להשפיע על ניתוח עתידי?

אם הוחלט להזריק, איך זה נראה בדרך כלל?

אלה שלבים כלליים, והם אינם מתקיימים תמיד ובאותו סדר:

  1. יושבים או שוכבים בתנוחה שנותנת גישה נוחה למפרק.
  2. העור מחוטא, כדי להפחית סיכון לזיהום.
  3. לעיתים נותנים חומר הרדמה מקומי כדי להפחית אי נוחות.
  4. לעיתים נעזרים באולטרסאונד. זריקות רבות נעשות בלעדיו, ובזריקה לירך משתמשים בהכוונת הדמיה לעיתים קרובות.
  5. אם יש נוזל עודף בברך, הרופא עשוי לשאוב אותו. האקדמיה האמריקאית למנתחים אורתופדים (AAOS) מתארת זאת בזריקת חומצה היאלורונית.
  6. החומר מוזרק, והאזור מכוסה.

רוב ההזרקות קצרות, ורבים מתארים אי נוחות שפחות גרועה ממה שחששו, אך התחושה משתנה מאדם לאדם. בזריקת קורטיזון ייתכן שיתבקשו להמתין 10 עד 15 דקות במרפאה לאחר ההזרקה.

במה שונה הביקור כשהזריקה מופקת מהדם?

ב-PRP ובאורטוקין החומר מופק מדם המטופל, ולכן יש גם שלב של נטילת דם. באורטוקין הוא נעשה בנפרד ומראש. בשתי הזריקות כדאי לברר מראש אם צריך לשנות נטילה של תרופות מסוימות, ולא להפסיק תרופה בלי הנחיה. המלצות הגופים המקצועיים על זריקות אלה אינן אחידות, ולכן כדאי לשאול גם על כך.

מה קורה בשעות ובימים שאחרי?

לרוב חוזרים הביתה באותו יום, ומה מותר ומתי נקבע בהנחיות שקיבלתם. לפי ארגון Arthritis UK, אחרי זריקת קורטיזון מומלץ לא להעמיס על המפרק בשבועיים הראשונים, ולפעמים מופיעה התלקחות של כאב ביממה הראשונה, שחולפת בדרך כלל תוך יומיים בערך. חולי סוכרת צריכים לעקוב אחר רמת הסוכר, שעלולה לעלות למשך כמה ימים. בזריקות ביולוגיות התגובה והמעקב שונים, ועל כך נכתב במאמר על החלמה אחרי זריקה ביולוגית לברך.

לא כל זריקה מקלה מיד, וחלק מהמטופלים לא ירגישו הקלה משמעותית כלל, ולכן כדאי לתאם מראש מתי בוחנים את התוצאה.

איזו תגובה אחרי זריקה מחייבת להתקשר למרפאה?

מפרק שנעשה חם וכואב יותר, במיוחד עם חום או תחושת חולי, אדמומיות מתפשטת או נפיחות מחמירה עשויים להעיד על זיהום במפרק. זיהום כזה הוא נדיר אך דחוף. במצב כזה אין להמתין לתור המתוכנן, אלא לפנות מיד לרופא.

התור הראשון לזריקה מתחיל בשאלה אם בכלל להזריק

זו הסיבה שכדאי להגיע עם שאלות ועם ההדמיות, ולא רק עם הכאב. פגישה עם ד"ר עמית רגב, אורטופד מומחה להחלפת מפרקים, אפשר לתאם דרך יצירת קשר. המידע כללי ואינו מחליף בדיקה והנחיות אישיות.