אין מועד אחד שמתאים לכולם. צליעה בתחילת ההחלמה אינה נדירה, ואצל מטופלים רבים היא פוחתת בהדרגה ככל שהשרירים מתחזקים וההליכה משתפרת, אך הקצב משתנה. צליעה חדשה, מחמירה או כזו שמופיעה אחרי נפילה היא מצב אחר, שדורש הערכה רפואית. מה מחליפים בניתוח החלפת ירך? בהחלפת ירך מלאה המנתח מסיר את ראש עצם הירך ואת המכתש הפגוע
לא כל תור ראשון מסתיים בזריקה. בדרך כלל הוא מתחיל בשיחה ובבדיקה, ממשיך בדיון באפשרויות, ורק אם הרופא והמטופל מחליטים על כך מגיעים להזרקה. התיאור כאן כללי, ולא מתאר נוהל של מרפאה מסוימת. הפרטים משתנים לפי המפרק, סוג הזריקה והמרפאה, וההנחיות שתקבלו מהרופא הן הקובעות. מה כדאי להכין לפני התור? צילומים ו-MRI קיימים של המפרק,
מטופלים רבים דוחים החלפת מפרק מתוך אמונה שכל שתל מתחלף אחרי עשור, ולכן עדיף לסבול עכשיו כדי לא לעבור שני ניתוחים. התשובה הקצרה: זהו מיתוס. לפי הנתונים המקצועיים, רוב השתלים המודרניים מתפקדים היטב שנים רבות, ומי שיזדקק לניתוח חוזר הוא המיעוט. כדי לפרק את המיתוס צריך לענות על כמה שאלות נפרדות: כמה זמן השתל מחזיק,
שתי המחלות גורמות לכאב, לנפיחות ולנוקשות בברך, ושתיהן נקראות בפי רבים דלקת פרקים. אבל ארתרוזיס, השחיקה הניוונית של הסחוס, ודלקת מפרקים שגרונית, מחלה אוטואימונית, הן מחלות שונות במנגנון, באבחון ובטיפול, וההבדל ביניהן קובע מי מטפל ובמה. הסעיפים הבאים מעמידים את שתי המחלות זו מול זו: מה כל אחת מהן, איך מבדילים, מי מאבחן ומה זה
השאלה חוזרת כמעט בכל ביקור מעקב: מתי אוכל לכופף את הברך עד הסוף. התשובה הקצרה: הכיפוף מתחיל כבר בימים הראשונים אחרי הניתוח, מתרחב לאורך השבועות הראשונים עם הפיזיותרפיה, ומגיע לטווח המלא שלו לאורך חודשים; ומה שנקרא עד הסוף אחרי החלפת מפרק אינו זהה לכיפוף של ברך טבעית. מה שמופיע כאן הוא לוח הזמנים המקובל והגורמים
הפחד מכאב הוא אחת הסיבות השכיחות שבגללן מטופלים דוחים ניתוח להחלפת מפרק, לעיתים שנים. התשובה הקצרה: במהלך הניתוח עצמו המטופל אינו חש כאב, כי הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית; הכאב מתחיל אחרי הניתוח, הוא חלק צפוי מהריפוי, והוא מטופל באופן מתוכנן ופוחת בהדרגה. השאלות שמרכיבות את הפחד נענות כאן בזו אחר זו, כדי
מטופלים רבים מגיעים לפגישה עם שאלה שמנוסחת כהתלבטות: אם אתחיל בזריקות, האם אני מוותר על ניתוח, ואם אעשה ניתוח, האם הזריקות היו לשווא. התשובה הקצרה היא שזריקות וניתוח אינם שני מסלולים מתחרים אלא שני שלבים אפשריים באותו מסלול, והרבה מטופלים עוברים את שניהם באותו מפרק לאורך שנים. ההחלטה בין ניתוח לזריקות בנקודת זמן נתונה מוסברת
מטופל שהחליט על טיפול בזריקות לברך שואל כמעט תמיד את אותה שאלה שנייה: כמה זריקות זה, וכל כמה זמן. התשובה שונה לכל סוג זריקה, כי כל אחת מהן פועלת במנגנון אחר ודורשת לוח זמנים אחר. השוואת היעילות והבחירה בין הטיפולים נעשית במדריכים נפרדים באתר; כאן מתרכזים בפרוטוקול: מספר הזריקות בסדרה, המרווח ביניהן, משך ההשפעה הצפוי
בשבועות שאחרי ניתוח להחלפת מפרק הברך, הגוף עובר תהליך החלמה שמלווה מטבעו בכאב, נפיחות ואי נוחות מסוימת, וזהו חלק צפוי ותקין מהתהליך. אך לצד התסמינים הצפויים הללו, קיימת קבוצה קטנה של תסמינים חריגים שמחייבים פנייה מיידית לרופא, מכיוון שהם עשויים להעיד על סיבוך שדורש טיפול דחוף. מדריך זה מתמקד ספציפית בתקופה שמיד אחרי ניתוח החלפת
לרוב המטופלים שמתחילים טיפול בזריקות לברך יש תקופה ראשונה שבה ההקלה מורגשת היטב, והחשש מניתוח נדחק הצידה. אך אצל חלק מהמטופלים מגיע שלב שבו ההשפעה של הזריקות הולכת ומצטמצמת, וההקלה שבעבר החזיקה חודשים מתחילה להיעלם תוך שבועות בלבד. זהו רגע שמבלבל מטופלים רבים: האם מדובר בעיכוב זמני, או שזהו סימן אמיתי לכך שהגיע הזמן לבחון